<h1>שיטה על מועד קטן, לתלמיד רבינו יחיאל מפאריס, בסוף הספר</h1>
<h2>דף ז:</h2>
מפרמע [מפי' רבינו מנוחתו עדן] במסכת כלה כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה אמר רבא באיזו ברכה [אמרו ברכת נשואין] ולא ברכת אירוסין ותמוה מאד על זה שלא מצינו ברכת מצות שתהא מעכבות בשום מקום ונוכל לומר שתקון חכמים הוא זה כדי לעשות סייג להחמיר בעריות. ומורי הרב ר' יעקב אומר דאפי' אין כאן [ברכות] אין מעכבות ורוצה ל[פ'] כלה בלא ברכה בלא נישואין, וכן נראה, וראיה לדבריו מדאמרי' בפרק נערה שנתפתתה [מ"ח ע"ב] גבי מסר האב לשלוחי הבעל או שהיה לו חצר בדרך ונכנסה עמו לשם נישואין אע["פ] שכתובתה בבית אביה בעלה יורשה אבל נכנסה עמו ללון אביה יורשה ואמרי' אלא הא גופה קשיא אמרת נכנסה עמו ללון טעמא ללון הא סתמא לא אמרינן תנא סתמא קתני סתם חצר דידה ללון סתם חצר דידיה [לנשואין] ונישואין בלא ברכה אם כן הכל תלוי בברכה ולא ביחוד לשם נישואין חצר דידיה אפי' בבית אביה הרי היא אשתו גמורה אם ברכו ברכה...
